הצגה טובה חייבת לכלול כמה קריטריונים כדי שתוכל להיחשב לטובה באמת. עבודת התאטרון היא לא עבודה של יחידים אלא של אנסמבל. שיתוף הפעולה מתקיים גם בהצגות יחיד ובא לידי ביטוי בעבודת הצוות המשותפת בין השחקן, המחזאי, הבמאי, התאורן, התפאורן, כותב המוזיקה, מעצב תלבושות וכן הלאה. כדי שהצגה תהייה טובה, צריכים להתמזג יחדיו כל מרכיבי ההצגה בהרמוניה לחוויה תאטרונית מלאה מבחינת הצופה. הדמויות, בתאטרון שעשוי כהלכה, הן בעלות עומק והעלילה זורמת ומתגבשת על לרגע השיא.
רכיב ההזדהות של קהל הצופים
ההזדהות שמעוררים השחקנים לצד מחוותיהם גורמת לקהל הצופים לשמוח או לכעוס, לבכות או לצחוק, הכל לפי הכוונה של המחזה. בניית האווירה והעושר האמנותי הם פועל יוצא בין השאר של תרומת האמצעים האמנותיים, הבמאי נדרש לתפור ביד אומן את מלוא הרכיבים לכדי יצירה מלאה ושלמה. הצגה טובה היא כזו המגוללת סיפור טוב שגורם לצופים להרגיש מהופנטים ובמקביל מעביר מסרים כאלו ואחרים בין אם מדובר במסר חברתי, אוניברסאלי, פוליטי או מוסרי. המכנה המשותף לכולם מתבטא ביכולת לעורר הזדהות.
דוגמאות להצגות מוצלחות
תיאטרון מוצלח הוא כזה המאפשר לקהל הצופים לשכוח את עצמם, להיכנס אל עולם דמיוני ולחוש קשת שלמה של רגשות. כאשר הם יוצאים מההצגה הצופים חווים מעין זעזוע וכי משהו השתנה בתוכם. שתי הצגות שונות במיוחד יכולות שתיהן להיות מוגדרות כהצגות טובות כמו למשל שתי ההצגות השונות שזכו ללא מעט שבחים על ידי המבקרים והקהל שהועלו בתאטרון בית לסין. הראשונה היא "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה", עיבוד של הספר הנושא את אותו השם הנכתב עלי ידי הסופר מארק הדון.
אירועי תאטרוני מרתק
בהצגה מסופר על נער שלוקה בתסמונת אספרגר שמצליח לפתור תעלומה בלשית ובתוך כל מגיע אל אמיתות לגבי חייו. מכלול מרכיבי ההצגה זכה לשבחים רבים על ידי המבקרים שיצאו מגדרם מהאירוע שהוגדר כתאטרוני מרתק. דוגמא שונה לגמרי של הצגה טובה היא "טרטיף", קומדיה סאטירית קלאסית מהמאה ה- 17 שנכתבה על ידי מחזאי הקומדיות הנודע מולייר. גם העיבוד העכשווי של תאטרון בית לסין זכה ללא מעט שבחים תודות לתרגום, לעבודת הצוות של השחקנים ובימוי מדויק להפליא.
