מערש התרבות ועד ימינו – למה הצגות תאטרון עדיין פופולריות כל כך?

"מהו תיאטרון? אחת העדויות הוודאיות ביותר על הצורך של האדם להביע מדי פעם את החזקים שברגשותיו" אז'ן דלקרואה

לאחרונה מרבים לתהות אודות הרלוונטיות של אמנות התיאטרון ושל הצגות תיאטרון בימינו, בעידן שבו קיימת נגישות לתוכן אינסופי, ושבו אמנות הקולנוע, ובכללה הטלוויזיה, ממשיכה לצבור תאוצה, להתפתח כל הזמן, ולכבוש בהתמדה את לב ההמונים ואת שעות הפנאי שלהם, וזאת מבלי שיתבקשו להשקיע מחשבה רבה, ממון, וזמן יקר שדורשת היציאה מן הבית.
תהייה זו היא אולי במקומה, אך באותה מידה ניתן היה לשאול, מה הצורך באמנות הציור לאחר המצאת המצלמה, ומה הצורך בצלמים אמנים, שמפתחים בעצמם את התשלילים ומכירים לעומק את משמעות האור והצל, לאחר המצאת אפליקציות כמו אינסטגרם?

בהצגות תיאטרון, בניגוד למדיות אחרות, מתאפשר עדיין הקשר הבלתי אמצעי בין חלל הבמה, הקהל והשחקנים, שהם אנשים בשר ודם, ועדיין נדרשת מלאכת מחשבת באמצעותה מתחולל הקסם הבימתי ומתעוררים הרגש, המחשבה והדמיון עד לקטרזיס המיוחל.
כשאר האמנויות הקלאסיות, כגון מוזיקה וציור, קיים גם בתיאטרון יסוד שהוא על זמני ונצחי, המגלם בתוכו את גדולתו של האדם ויכולות היצירה המופלאות שלו, שיוותרו הרבה לאחר שמהאדם עצמו, ומגופו הגשמי כבר לא יוותר זכר.

לראיה היא, כי גדולי המחזאים של התקופה הקלאסית,שפעלו במאה החמישית לפנה"ס באתונה, כתבו דרמות, טרגדיות וקומדיות, שנותרו רלוונטיות גם היום, ומוצגות עדיין על במות בכל העולם. מחזאים כמו אייסכלוס, סופוקלס, אורפידס, אריסטופאנס, ומננדרוס, עסקו באותן שאלות גדולות המעסיקות את האדם מאז ומעולם: היחסים בין בני האדם, רגשותיהם, גורל ובחירה חופשית, צדק, מוסר ומוות.

מאז ומעולם היה התאטרון אמנות עממית שכיוונה ללב הקהל הרחב. האופי הבימתי, מרכיבי העלילה, והאמצעים האמנותיים השונים, נועדו לחשוף את כל שכבות האוכלוסייה לעושר תרבותי, לרוחב מחשבה ולהנאה פשוטה.

 

מהם הפרמטרים המגדירים הצגות טובות?

ישנם מספר קריטריונים על פיהם ניתן להגדיר הצגה טובה. על מנת שהצגה תהיה טובה, כל מרכיבי ההצגה, ביניהם עבודת צוות של השחקנים, עם המחזאי, במאי, תאורן, תפאורן, כותב המוזיקה, מעצב התלבושות וכן הלאה, צריכים להתמזג בהרמוניה, לכדי חוויה תאטרונית שלמה.
בתאטרון איכותי ואפקטיבי לדמויות במחזה יש עומק, העלילה זורמת ונבנית לכדי רגע השיא, השחקנים מעוררים הזדהות והמחוות שלהם גורמות לקהל לצחוק, לבכות, לכעוס או לשמוח, בהתאמה לכוונת המחזה. האמצעים האמנותיים תורמים לבניית האווירה ולעושר האמנותי, ותפקידו של הבמאי, הוא לתפור ביד אומן את כל המרכיבים לכדי יצירה שלמה.
הצגות משובחות הן כאלה שמצליחות לרתק את הצופים באמצעות סיפור טוב וגם להעביר מסרים אוניברסליים, חברתיים, מוסריים או פוליטיים, שמעוררים הזדהות, וגורמות לצופים להרגיש כי הם יוצאים ממנה קצת אחרים ממה שנכנסו.